התפלת מים
בשנים
האחרונות, אנו שומעים רבות על האפשרות להתפלת מים בישראל. מצבה של הכינרת,
הידלדלות מאגרי המים האחרים ומיעוט הגשמים בחורפים האחרונים, גרמו לאפשרות זו
לעלות על שולחן הדיונים מספר פעמים ובישראל פועלים מספר מתקנים גדולים להתפלת
מים, עליהם נרחיב בהמשך.
אבל, תחילה
נברר כיצד מתרחש תהליך התפלת המים ועל איזה עיקרון הוא פועל.
מקור המילה
התפלה הוא השורש "תפל", כלומר חסר טעם. במקרה זה, הוצאת מליחותם של המים משאירה
אותם תפלים.
המים שיותפלו
מגיעים ממקור המים הגדול ביותר בעולם – הים. תהליך ההתפלה נועד לסנן מהם את
המלחים והמינרלים כדי לקבל מים הראויים לשתייה וגם לצרכים חקלאיים.
כיום בעולם
קיימות מספר שיטות להתפלת מים. נעבור על כמה מהן:
שיטת האוסמוזה
ההפוכה, היא אחת השיטות המעניינות בהתפלת מים. המים המלוחים עוברים דרך ממברנה
שמאפשרת מעבר מים בכיוון אחד בלבד, ללא המלחים. המים עוברים בלחץ גבוה מאוד
בממברנה. כך מסוננים המים ממלחים. השיטה הזו דורשת לחץ גבוה של המים כנגד
הממברנה שמגיעה לפעמים למאות אטמוספרות.
שיטת האידוי
פועלת קצת אחרת. כאן מחממים את המים כדי ליצור אדים. אדי המים נקיים ממלחים
כמובן והעיבוי שלהם למעשה, נותן לנו מים מותפלים. זה קורה כתוצאה מהעובדה
הפשוטה שנקודת הרתיחה של המלח ושל המים שונות.
זיקוק
של אדים דחוסים, היא שיטה נוספת הנהוגה בהתפלת מים. כאן, מזרימים את מי הים
המלוחים לתוך חדר בו שורר ואקום. עובדה זו גורמת לאיוד של חלק מן המים. בהמשך,
המים נדחסים באמצעות מדחס מיוחד וכך חומם עולה. השלב הבא הוא עיבוי המים על
צינורות תוך מסירת החום הכמוס שלהם למים הנכנסים למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה
לאיודם.
שימוש בקיטור
היא שיטה נפוצה להתפלת מים, כשכוח הקיטור הוא המקור לאנרגיה המובילה לאיד המים.
מדובר במספר שלבים של איוד במים עד עיבויים במספר דרגות שונות. שיטה זו היא רב
שלבית כיוון שבכל דרגה או שלב קיים לחץ שונה או טמפרטורה שונה.
אתן – סוג של
מולקולה פשוטה המורכבת משני אטומי פחמן, הוא בסיסה של שיטה נוספת להתפלת מים.
האתן עובר דרך מים הנמצאים תחת לחץ גבוה. מיד מופיעים גבישי מים מזוקקים למעלה,
הם מומסים, ואז מוזרמים המים למיכל נפרד. המלח נשאר מאחור.
מבחינת איכות
הסביבה, טוב יותר להשתמש במים מותפלים לשתייה מאשר במי תהום, אך גם בהתפלה יש
חסרונות. כיוון שמתקני ההתפלה מייצרים מלח מאוד מרוכז שגם נזרק איפה שהוא בטבע,
הוא יכול לפגוע בצמחים (לא מקבלים מינרלים להם הם זקוקים) ובבעלי חיים ימיים.
כיום
בישראל ישנם שלושה מפעלי התפלה גדולים: באילת, פלמחים, ואשקלון. מפעל ההתפלה
באילת קיים כבר מתחילת שנות ה-70 והוא מספק את מי השתייה באזור השחון והיבש
הזה. המתקן באשקלון הוא אחד המתקנים המתקדמים בעולם ואף זכה בפרס על כך ב-2006.
המפעל מספק מים לתושבי הנגב.
המתקן בפלמחים
נחנך ב-2007. כיום הוא כבר לא מתפקד.
עד 2010 מתכננת
המדינה להקים עוד שלושה מפעלים להתפלת מים בראשון לציון, חדרה ואשדוד.