הכל אודות פרמקלצ'ר

המושג פרמקלצ'ר נשמע בשנים האחרונות בהקשרים שונים כגון, מחזור, גידולים אורגאניים, בניה בבוץ או פרויקטים ברי קיימא אחרים. מה זה בעצם? למה זה חשוב? מאין זה מגיע, מה הם עקרונות הגישה? ואיפה ניתן ללמוד אותה בצורה מסודרת– במאמר שלפניכם.

פרמקלצ'ר – מה זה?

מדובר בשיטת תכנון המכוונת ליצירת שפע לאדם ולאדמה כאחד. השיטה מביאה בחשבון חשיבה ארוכת טווח וידידותית לסביבה בתחומים כמו מזון, תחבורה, ובניה וגם כלכלה וחברה. המונח המקומי הכולל שנמצא לגישה זו נקרא: בן קיימא. "פרמקלצ'ר" מושג שתורגם בתרגום חופשי מביטוי באנגלית permanent agriculture – כלומר: חקלאות מקיימת או בקיצור permaculture. בהמשך נוסף לחקלאות גם הפן של תרבות מקיימת, מה שתמך ביציבות המושג.

הבשורה הגיעה מאוסטרליה

גישת הפרמקלצ'ר החלה להתהוות בשנות ה-70 של המאה הקודמת באוסטרליה. שני אקולוגים, ביל מוליסון ודייויד הולמגרן חיפשו דרך לעבד את האדמה ולקיים חקלאות מבלי לגזול ממשאבי הקרקע ומבלי לזהם את האדמה ואת המים באמצעות כימיקלים. את ספרם הראשון, הדן בסוגיית החקלאות המקיימת ומעמיק את החשיבה ההוליסטית של עיבוד האדמה פרסמו ב-1978. הספר עוסק בשיקולים בתכנון מערכות השקיה חכמות ומורכבות, המערבות גורמים רבים בתהליך ההשקיה והגידול של צמחים, לרבות טיהור מים, הגנה מפני מזיקים ועוד. עם השנים הם הרחיבו את גישתם והכילו אותה לא רק על תכנון חקלאי, אלא גם על תכנון בתים, כלכלה, עסקים וחברה בכללותה. 

כיום עוסקת הפרמקלצ'ר בשלושה תחומים עיקריים:

1.      חקלאות אורגנית – חקלאות שמתקיימת ללא דשנים, ריסוס או כימיקאלים. מעודדת טיפוח גינה ביתית לתצרוכת אישית או גינה קהילתית לטובת הקהילה כולה.

2.      בניה באדמה – בניה מחומרים קיימים כמו צמיגים ישנים, ספרי טלפונים, קש ועוד, העושה שימוש נרחב בבוץ, הן כחומר המאחד בין החומרים והן כבסיס לעשיית לבנים. (בנייה אקולוגית, אם אתם מתעניינים, אמנם ידידותית יותר, אך אינה בהכרח זולה. אך כמו שכמעט כל בית לבנים נקנה עם משכנתא, גם בית בוץ יכול).

3.      מזון מקומי – צריכה ישירה מהמגדלים וצמצום שרשרת השיווק המייקרת והמזהמת.

שלושת העקרונות המנחים את גישת הפרמקלצ'ר שמים דגש על:

1.      דאגה לאדמה – חשיבה הוליסטית ואקולוגית בכל הקשור לעיבוד האדמה לחקלאות או לפיתוח קרקעות לצורכי מגורים. שיקום עדין וטבעי של מערכות אקולוגיות שניזוקו ומניעת זיהום בעתיד.

2.      דאגה לאדם -  אנשי הפרמקלצ'ר מאמינים כי לכל אדם זכות טבעית ליהנות ממים נקיים, אוויר נקי ומזון ללא רעלים. בנוסף מבקשת הגישה להביא ליידוע הציבור בדבר קיומם של מרכיבים במזון, במים או באדמה שעלולים להוות סכנה. (מרכיבים שבדרך כלל מסתירים מהציבור מידע לגביהם).

3.      הרגלי צריכה -  גישת הפרמקלצ'ר שמה דגש על צריכה מבוקרת וחיונית על פני תרבות הצריכה הבזבזנית. כמו כן היא מעודדת הקצאת משאבים לפרויקטים סביבתיים וחיזוק כוח היחיד בקהילה על פני ריכוז המשאבים בידי מיעוט.

לא רק לאכול אורגאני

אף כי הפרמקלצ'ר הוא שם כולל לחשיבה הוליסטית ומקיימת של אדם ואדמה, הביטוי המובהק שלה הגיע למחוזותינו בדמות מזון אורגאני, הגדל ללא כימיקלים, ריסוסים או תוספות הורמונים. ואולם החשיבה העומדת מאחורי הפרמקלצ'ר רחבה הוליסטית הרבה יותר והיא מבקשת למזער ככל שניתן את טביעת הרגל האנושית בקיום בחקלאי.

מתכנן פרמקלצ'ר לוקח בחשבון פרטים רבים במערכת ההשקיה שהוא מתכנן. הדגש הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים ויצירת שיתוף פעולה ביניהם. מערכת שבה כל פרט קשור בשני וניזון ממנו לצורך קיומו – שומרת על יציבות ארוכת טווח. קיימות. למשל, יער ראשוני או שונית אלמוגים תלויים במיקום, בזמני האור והחושך, בפעילות בעלי החיים בסביבה ועוד. 

איפה לומדים פרמקלצ'ר?

חלוצי התחום בארץ הרחיקו עד אוסטרליה כדי ללמוד מפי מפתחי השיטה, אולם כיום ניתן ללמוד את התחום בכל רחבי העולם, לרבות בארץ אצל המומחים בשיטה. לא רחוק היום שבו תוכלו ללמוד את התחום באופן אקדמי באמצעות מלגות. השמות המובילים בתחום בארץ (מבלי לפגוע באף אחד כמובן...) הם: יונתן תפוחי מבית נחמיה, טליה שניידר ודור חבקין, אולם קורסים המתקיימים בכל רחבי הארץ ניתנים על ידי תלמידיהם או מומחים נוספים. למשל בחוות יבולים שבכפר מל"ל, בחוות "חווה ואדם" במודיעין או קהילת אדממה ברחובות. הקורסים כוללים כ-13- 12 מפגשים של 6.5 שעות כל מפגש.

עוד על לימודים כנסו לאתר:

www.allstudies.co.il